פסק-דין בתיק פש"ר 8831-02-10

א.         מבוא

1.         לפני בקשת החייבת ילידת 8.3.1949 להכריזה כפושטת רגל.

2.         ביום 9.6.2010 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, על פי בקשתה שהוגשה ביום 24.1.2010 בגין חובות מוצהרים אשר נאמדים בסך של 1,160,000 ש"ח ל - 2 נושים. על החייבת הושת תשלום חודשי בסך של 300 ש"ח לחודש החל מיום 1.7.2010.

            עו"ד שלומית רענן נשר מונתה כמנהלת מיוחדת על נכסי החייבת.

            יצוין כי בעלה של החייבת אשר היה קבלן בניין במקצועו הוכרז פושט רגל לבקשת נושיו להכריז עליו ככזה, ביום 15.9.2009. על בעלה של החייבת, שנסיבות הסתבכותו דומות לנסיבות הסתבכות החייבת, הושת תשלום חודשי בסך של 1,000 ש"ח, אשר אחר כך הופחת בהחלטת בית המשפט לסך של 500 ש"ח.

3.         עד מועד הגשתו של הדוח על ידי המנהלת המיוחדת הוגשו נגד החייבת 2 תביעות חוב בסכום כולל של 1,385,288 ש"ח. ביום 26.6.2011 נערכה לחייבת חקירה במשרדי המנהלת המיוחדת לצורך הגשת חוות דעת לבית המשפט.

4.         לטענת החייבת היא לא עבדה למחייתה מאז שנת 2000. החייבת נקלעה לקשיים כלכלים משום שעסקי הבניה של בעלה קרסו בשנת 1995 והיא סייעה לבעלה ולבנה להקים חברה חדשה בה היו לבנה 95% ממניות החברה ולה 5% מהמניות. בפועל הרוח החיה בחברה היה בעלה. משנקלעה חברה זו לקשיים כלכלים חתמה החייבת, כשלא עבדה, ערבות להלוואה שנטלה החברה.

5.         בנוסף, לחייבת חובות בגין אי תשלום ארנונה. החייבת מתגוררת בדירה המצויה בבניין בן שלוש קומות אשר רשום רק על שם בעלה. בשאר הדירות מתגוררים בני המשפחה האחרים של בעלה.

6.         עוד אין מחלוקת כי נכון למועד כתיבת פסק דין זה החייבת משלמת התשלומים הנדרשים ממנה בהליך ומגישה דוחות כספים, אם כי נטען כי לדוחות אלו לא מצורפים אסמכתאות כראוי.

            החייבת מבקשת בבקשתה להתחשב בגילה ובעובדה כי אינה יוצרת חובות חדשים בהליך ובפועל ממועד חתימתה על ערבות להלוואה, שנלקחה על ידי החברה שנוהלה על ידי בעלה, לא יצרה החייבת חובות חדשים.

            החייבת מבקשת לאפשר לה לפתוח דף חדש בחייה ומדגישה כי ההידרדרות במצבה הכלכלי נבע מרצונה לסייע לבעלה ולבנה, ומאמינה כי אלו יוכלו לפתוח דף חדש בחייהם. החייבת טענה כי בעלה ובנה הוכרזו פושטי רגל ודין דומה חייב לחול עליה. החייבת טענה כי אין ביכולתה לפרוע חובותיה.

ב.         עמדת בעלי התפקיד

1.         המנהלת המיוחדת התנגדה להכריז על החייבת פושטת רגל בעיקר בטענה כי חובותיה נוצרו שלא בתום לב.

            נטען כי החייבת לא היססה לחתום כערבה לפירעון ההלוואה על ידי חברה שהיא בעלת עניין בה במועד בו ידעה שאין היא עובדת ואין ביכולתה לפרוע החוב, היה והחברה לא תפרע ההלוואה.

            עוד טוענת המנהלת המיוחדת כי עומדת לחייבת לרועץ העובדה כי החייבת נמנעת מלהשתלב במעגל העבודה.

2.         ב"כ הכונס בתגובה קצרה ולא מפורטת הצטרפה לעמדת המנהלת המיוחדת.

ג.         התנהלות ההליך

1.         בדיון אשר התקיים ביום 10.7.2011 ביקשה ב"כ החייבת שהות להגיב לעמדות בעלי התפקיד בעניינה. בדיון שב והודגש כי בעלה של החייבת הוכרז פושט רגל.

2.         ביום 5.9.2011 הגישה ב"כ החייבת תגובתה לעמדת בעלי התפקיד בעניינה.